שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה קצ״ז:ג׳

3 אבל במקום שאין מנהג אין להחמיר כו'. והב"ח כתב דיש להחמיר דחומרא זו היא מדינא כו' גם טבילה בזמנה מצוה ע"ש שהאריך בדבריו ולא ירדתי לסוף דעתו בכל דבריו אלא הדבר ברור דקי"ל טבילה בזמנה לאו מצוה וכמ"ש כל הפוסקים ולכך אין הנשים טובלות בזמנם כשאין בעלה בעיר וכן אלמנות ובתולות שהן נדות אין טובלות כלל בזמנן וכן אפילו לא שמשה אינה טובלת אלא לאחר ה' וז' כדלעיל סי' שלפני זה סי"א אלא דאפילו הכי מותרת לטבול בשבת וכמ"ש הת"ה סימן רצ"ה והב"י וכדמוכח בש"ס ופוסקים דאין איסור בדבר משום דנראה כמיקר וכן משמע לקמן סימן קצ"ט ס"ז אלא שבת"ה כתב דהאידנא נהגו להחמיר ביולדת וכה"ג ודחק בטעם הדבר וכתב וז"ל וכיון דהמנהג הוא השתא ליזהר ולמנוע להקר בשבת אע"ג דליכא טעמא בדבר מ"מ ליכא למימר דנראה כמיקר דהא נזהרין להקר ומוכח מלתא דלטבול קא מכוין ונראה כמתקן ומטעם זה נראה דנהגו הנשים ליזהר שלא לטבול בשבת אלא א"כ בעלה בעיר ולא היה אפשר לה קודם דבכה"ג הוי מצוה משום עונה עכ"ל משמע מדבריו דכשאין בעלה בעיר ובא בע"ש אע"ג דהיה אפשר קודם מכל מקום כיון שלא פשעה במה שלא טבלה קודם שרי לטבול בשבת וכן הב"י פסק דמותר לטבול בשבת בכל ענין וכן עיקר לדינא כדפי' הלכך במקום שאין מנהג אין להחמיר וכמ"ש הרב וכן כתב מהר"מ מלובלין בתשו' סי' נ"ג וסימן ע"א ע"ש:

4 ומ"ש אלמנה כו' כתב מהר"מ מלובלין בתשוב' סימן נ"ג דכלה בתולה שאירע טבילתה ליל שבת נראה להתיר אע"ג דנוהגים שלא לבעול בעילת מצוה עד אחר שבת משום דשאר מיני קריבות נמי מצוה הן ול"ד לאלמנה דהואיל ואסור לבא עליה ביאה ראשונה מפרישים אותה מכל שאר קורבות מה שאין כן בבתולה ומ"מ טוב להקדים טבילתה קודם שבת וע"ש שהאריך וכן נוהגים: